בפני תביעת התובעת על סך 10,000 ש"ח לפיצוי בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שטיסת החזרה לארץ מפראג במסגרת חבילת נופש שרכשה מהנתבעת, הוקדמה בשעתיים ולא ניתנה לה כל הודעה על כך. כתוצאה מכך, פספסה התובעת יחד עם אימה ובתה את הטיסה ורק למחרת כנגד תשלום, הועלו על טיסה אחרת, וזאת לאחר שנאלצו לישון בשדה התעופה.
לטענת התובעת, שולם על ידה סך של 300 יורו על מנת לעלות לטיסה החלופית והיא מבקשת החזר סכום זה ופיצוי על עוגמת הנפש.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן כי התובעת רכשה חבילת נופש לפראג כאשר הטיסה חזרה יועדה ליום 27.9.11 בשעה 00:05 דהיינו, 5 דקות לאחר חצות הלילה של ה- 26.9.11.
בפועל, הטיסה הוקדמה בשעתיים ליום 26.9.11 בשעה 22:05.
אין מחלוקת כי לא נמסרה לתובעת הודעה על הקדמת הטיסה, אולם לטענת הנתבעת בהתאם לדף המידע שנמסר לכל הנוסעים לרבות התובעת, חובת בירור שעת הטיסה ושעת האיסוף מבית המלון לשדה התעופה, חלה על הנופשים וצוין במפורש בדף המידע, כי עליהם לעשות זאת יום לפני פינוי בית המלון, וזאת בטלפון שצוין באותו דף.
הנתבעת מוסיפה ומפרטת כי בעת שהגיעה נציגתה לבית המלון כדי לאסוף את נוסעי הטיסה לשדה התעופה (העברה הכלולה במסגרת עלות חבילת הנופש) התברר כי התובעת ובני משפחה חסרים וכל ניסיונותיה לאתרם, לא צלחו. אציין כי בכתב ההגנה לא נטען כי אותה נציגה ניסתה ליצור עימם קשר טלפוני.
כחצי שעה
לאחר שהטיסה המריאה לדרכה, קיבלה נציגה זו שיחת טלפון מהתובעת בה נטען כי הגיעו באיחור לטיסה שהוקדמה, ובאותה שיחה נטען כי התובעת הודתה שעל אף שקיבלה את דף המידע, היא לא צלצלה למספר הטלפון המצוין בו על מנת לוודא את מועד הטיסה, מחמת שיכחה.
לאחר דין ודברים בחיפוש טיסה אחרת, נמצאה לתובעת ולבני משפחתה טיסה מאוחרת יותר ולאור העובדה שהתובעת ובני משפחתה לנו בשדה התעופה וטענו כי אין ברשותם מלוא הסכום הנדרש במזומן, הסתפקה הנתבעת בגביית מיסי נמל בלבד בסך כולל של 95 דולר ולא 300 יורו כנטען.
מכתב התביעה עולה כי התובעת ובני משפחתה הגיעו בפועל לשדה התעופה ביום 26.9.11 בשעה 19.30 דהיינו, כמעט 3 שעות לפני מועד הטיסה שהוקדם. למרות זאת, לא הגיעה התובעת לטיסה שהוקדמה שכן לטענתה היא כלל לא הסתכלה על לוח הטיסות ולא בדקה מתי שעת הטיסה. לטענתה היא פנתה מספר פעמים לעובדי הקרקע בשדה התעופה, אך לא קיבלה מענה באשר לשעת הטיסה. התובעת טענה כי לא קיבלה את מס' הטלפון הנדרש לצורך אישרור שעת הטיסה ומשכך, לא יכלה לברר את מועד הטיסה ולא ידעה אודות הקדמת הטיסה.
טרוניתה של התובעת הינה על כך שהנתבעת לא הודיעה מיוזמתה לכל הנוסעים על הקדמת שעת הטיסה ולא וידאה, בין אם במועד איסוף הנוסעים מבית המלון ובין אם במועד העלאת הנוסעים למטוס, כי התובעת ובני משפחתה יודעים אודות הקדמת הטיסה ולא נעשה על ידה כל ניסיון להודיע לתובעת אודות כך.
לאחר שמיעת מלוא טיעוני הצדדים בפני, אני סבורה כי יש טעם מסוים בטרוניתה של התובעת כלפי הנתבעת, דהיינו שזו, משנוכחה כי התובעת ובני משפחתה אינם בבית המלון במועד האיסוף, צריכה היתה לעשות יותר משנעשה על מנת לוודא שהתובעת ובני משפחתה יודעים אודות הקדמת שעת הדיון. לא קיבלתי הסבר משכנע מהנתבעת מדוע במועד העלאת הנוסעים למטוס ומשהתברר שהתובעת ובני משפחתה אינם, לא נעשה ניסיון לאתר את התובעת בשדה התעופה בין אם בכריזה ובין אם בחיפוש בפועל באולם הנוסעים. טענת הנתבעת כי אין מחובתה לעשות כן ואין היא אחראית להעלאת הנוסעים למטוס מאחר ואלו שירותי קרקע שאין היא מספקת, איננה מקובלת עלי בנסיבות הספציפיות שבהן הנתבעת היא המארגנת את חבילת הנופש והיא זו שבידיה נמצאות רשימת הנוסעים והיא זו שיכולה היתה בשלב מוקדם יותר, ולאחר שהתברר כי התובעת ובני משפחתה לא עלל ההסעה המאורגנת מהמלון לשדה התעופה, לוודא שהתובעת ובני משפחתה אכן יודעים אודות הקדמת הטיסה.
יחד עם זאת אינני סבורה כי יש מקום לפטור את התובעת מאחריות מצידה לפספוס הטיסה, ואני סבורה אפילו שאחריותה הינה רבה מזו של הנתבעת שכן, זו כאמור הודתה בפה מלא כי בעת הגעתה לשדה התעופה, כלל לא בדקה את לוח הטיסות, דבר שהוא אלמנטרי וכל נוסע סביר, במיוחד נוסע בטיסות צ'רטר ובמסגרת חבילת נופש שביקש לחרוג מהחבילה, בכך שלא הגיע בהסעה המאורגנת מבית המלון, חובה עליו בהגיעו לשדה התעופה לוודא את שעת הטיסה. לא שמעתי מפי התובעת הסבר סביר מדוע נמנעה מלעשות כן.
סביר ביותר להניח כי אילו היתה בודקת התובעת את לוח הטיסות, היתה מגלה שם כי הטיסה הוקדמה.
באשר לסכום הנזק הנתבע, התובעת לא שכנעה כי שילמה סך של 300 יורו כנטען על ידה והמיילים שהציגה הנתבעת תומכים בגרסתה של זו כי מהתובעת נגבה סך של 95$ בלבד. בנוסף לסכום זה, יש מקום לפסוק פיצוי מסוים בגין עוגמת הנפש אולם כמובן שאין מדובר בסכומים הקרובים הסכומים הנתבעים.
משכך, אני מעמידה את מלוא נזקי התובעת על סך של 1,000 ש"ח.
מתוך סכום זה, ולאור רשלנותה התורמת המשמעותית של התובעת, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 330 ש"ח בלבד בצירוף הוצאות משפט בסך 250 ש"ח.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.